ש: מי בדרך כלל גר בבית קבוצתי?
ת: בתים קבוצתיים (המכונים מגורים בדירה משותפת) הם בתים ל 4-6 מבוגרים עם מוגבלות התפתחותית. בישראל בתים אלה מורשים על ידי המחלקה לשירותים חברתיים. הבתים נכללים בקטגוריות שונות ומספקים רמות שונות של טיפול ותמיכה המשקפת את הצרכים השונים של התושבים, כמו כמה עזרה דרושה לחיי היומיום, להתמצאות, למצבים רפואיים ולשמירתם בריאים ושלמים.
ש: מה היתרונות של לחיות בבית קבוצתי?
ת: ההזדמנות לפתח מערכות יחסים עם השותפים לחדר ולעבוד יחד ללמוד להיות עצמאיים יותר. מגורים בבית קבוצתי יכולים לספק הזדמנויות לחברות והזדמנות לעבוד עם אחרים כדי לפתח כישורים אלה. זה יכול להיות קשה למצוא הזדמנות כזאת כשגרים לבד או בקבוצה קטנה יותר. גילינו שכאשר אנשים עם יכולות שונות גרים יחד, הם משלימים ולומדים אחד מהשני.
ש: מה יש לקחת בחשבון בתהליך קבלת ההחלטה לחיות בבית קבוצתי במקום בדירה של עצמך או הסדר אומנה למבוגרים?
ת: שקול באיזו סביבה האדם מעדיף לגור, ולבחון מקרוב את הצרכים המסופקים בבית ואת התוכניות הספציפיות המוצעות שם כדי לראות מה הכי מועיל לאדם. כאן חשוב להכיר טוב את צרכיו והעדפותיו ואישיותו של האדם. כל אחד שונה ומיוחד. הייתי מציע לראות את הבית בפעולה ולפגוש את האנשים ואנשי הצוות לפני שאתה בוחר.
ש: מדוע לפעמים בתים קבוצתיים מקבלים סיקור שלילי?
ת: ראשית, האיכות יכולה להשתנות וכדאי לבחון כל מקום בנפרד. יש נטייה טבעית להניח שכל הספקים גרועים רק בגלל שמעטים קיבלו עיתונות שלילית. בישראל ספקים עשויים להיות "למטרות רווח" או "לא למטרות רווח". המדינה קובעת את התעריפים לשירותי מגורים, והיא זהה לכל הספקים. לרוע המזל, למדינה יש היסטוריה של הקפאת שיעורי ו\או אי עמידה במחיר שנקבע ואין הזרמה ראויה של תקציב. זה מפעיל לחץ אדיר על ספקים לשמור על עלויות כדי לשרוד. ספקים צריכים למצוא דרכים על מנת לשמור על איכות השירות. זה עשוי לכלול התרמה חיצונית, בקרת עלויות טובה יותר או יעילות.